הכירו את משפחת שטרסברג מטל מנשה

פורסם במגזין נשים

 

עושות שכונה

שרית לוי אשכנזי l צילום: יוסי זליגר

 

שלום ואדווה שטרסברג רק רצו להתקרב להורים, אבל על הדרך גילו את הקהילה החמה
בטל מנשה ואת כל החברים בשכונת הקרווילות. יחד איתם הם יעברו בקרוב לבית החלומות שלהם בשכונה החדשה

 

 

 

משפחת שטרסברג

שלום (32) ואדווה (31) שטרסברג, הוא שוטר והיא עובדת סוציאלית.

פז”מ: 7.5 שנות נישואין + 3 (ישי עוז בן 5, רעות בת 3 ואיילה בת שנה).

כתובת בווייז: נגוהות

 

מאיפה הגענו?

”שלום גדל בחיספין ואני בפרדס חנה”, מספרת אדווה. ”הוא למד במכינה ובישיבת ‘בני דוד’ בעלי, ולכן לאחר נישואינו עברנו לגור בעלי. גרנו שם שש שנים וחצי, עד שהתחלנו לחפש מקום להשתקע בו”.

 

למה כאן?

”שלום עובד במשטרה במשמרות ונעדר לפעמים גם בשבתות, אז רציתי להתקרב קצת להורים שלי בפרדס חנה”, מספרת אדווה. בהתחלה, הם מודים, היו סקפטיים בנוגע להתאמתם ליישוב כיוון שחשבו שהאוכלוסייה בו מבוגרת מהם. ”אבל כשהגענו, ראינו שיש אוכלוסייה צעירה שנבנית וצומחת. במקביל, הגענו ל’שבת קליטה’ בטל מנשה ונהנינו מאוד. כולם היו מסבירי פנים, מתעניינים וחמים. בהמשך גילינו עוד זוגות שאנחנו מכירים שנרשמו לפרויקט הבנייה החדש, וזה נתן לנו תחושה טובה. הרגשנו שאלו יהיו שכנים שנעים לגדול איתם”. אדווה מוסיפה שהעובדה שלא עוברים שום מחסום בדרך לטל מנשה נוסכת בה רוגע מבחינה ביטחונית.

 

דברים אהובים ביישוב

מדובר בצפון השומרון, כך שהנוף בטל מנשה קצת שונה מהנוף הקלאסי של אזור השומרון. הבית שלנו צופה לעמק יזרעאל, אנחנו רואים את הטורבינות מעל קיבוץ מירב, ומהצד השני את הארובות של חדרה ומישור החוף. סביבנו עצי אלון ואורנים והמון יערות ופינות חמד יפיפיות. יש פה שקט ורוגע, ו’יער האגדות’ הסמוך לנו מהמם ביופיו”.

 

הפתעה לטובה

”כשעברנו לקרווילה עד שהבית שלנו יהיה מוכן, הגענו בתנופת קליטה של כ־14 משפחות חדשות. מהר מאוד מצאנו חברים שהפכו את הקליטה לקלה יותר”, אומר שלום, ואדווה מוסיפה: ”עברנו מתוך תקווה ש’יהיה בסדר’, אבל בפועל זה הרבה יותר מ’בסדר’. בשבתות שבהן שלום יוצא למשמרת, תמיד תהיה משפחה שתזמין אותנו או כזו שנרגיש בנוח לפנות אליה ולבקש להגיע. לחילופין, אני מרגישה נוח להגיד שהפעם אני בוחרת לאכול בבית עם הילדים. הכול מתקבל באופן טבעי. יש לנו מעגל חברתי תומך ומכיל. בחודש הראשון למלחמה, כשהמשמרות של שלום היו אינטנסיביות מאוד והוא כמעט לא חזר הביתה, הרגשנו את התמיכה ביתר שאת”.

 

חיי חברה 

כשהגיעו לטל מנשה, אנשים מכל הגילים הזמינו אותם לארוחות שבת ולהיכרות. ”גם אנשים בגיל של ההורים שלנו התעניינו ואירחו אותנו. מנעד הגילים יוצר עניין וקרבה ומתקיימים ערבי נשים, פעילויות ביישוב, חוגים וערבות הדדית. ‘ועדת אלייך’ דואגת לארוחות ליולדות, לחולים או לכל צורך שעולה, ויש היצע מגוון של שיעורי תורה”. שלום מוסיף ומספר שעד המלחמה פעלה אחת לשבוע קבוצת כדורגל של גברים בטל מנשה, אך עם גיוסם למילואים הקבוצה גוועה. ”בעזרת ה’, הקבוצה תשוב לפעילות ברגע שיתאפשר”.

 

ימי מלחמה

”בשבועות הראשונים למלחמה, הנוער בטל מנשה הפעיל משחקייה לילדים ודאג לקניות לנשות המגויסים. גם עכשיו הוועדות השונות דואגות לעטוף את נשות המגויסים ואת אנשי כיתת הכוננות ביישוב, ונעשות פעילויות הפגה לאימהות ולילדים”.

 

מקום להתפלל בו

"בבית הכנסת הישן פועל מניין ספרדי ובבית הכנסת המרכזי החדש, מתקיימים מניינים בכל השעות ובכל הנוסחים. ”בנייתו של בית הכנסת לא הושלמה, ועזרת הנשים המתוכננת להיבנות בקומה השנייה ממוקמת כיום בקומה הראשונה. בדרך כלל אנחנו נוסעים להורים בחגים, אבל בשמחת תורה אנחנו נשארים בטל מנשה, ועל אף הצפיפות, מורגשת שמחה גדולה שהתורה ניצבת במרכזה”, מספרים שלום ואדווה. "אחת לחודש מתקיימת שבת קהילתית שבה כל התושבים מתפללים יחד והתפילה חגיגית ומרוממת. בנוסף, מתקיימים בשבתות שיעורי אבות ובנים, ובאמצע השבוע יש שיעורי תלמוד תורה לילדים".

 

מקום לבלות בו

"בפרדס חנה ובחדרה יש מסעדות מיוחדות ומצוינות, בחריש יש קניון ובחדרה – סינמה סיטי ובאולינג. אנחנו קרובים לאמפי שוני ולקיסריה, שם יש הופעות וזה כיף. הסמיכות לכביש 6 (מחלף עירון), מאפשרת תוך שעה ועשרים דקות להגיע למודיעין מצד אחד או לכנרת מצד שני. הכול נגיש ויש מכאן טרמפים לכל הארץ. אנשים עובדים בתל אביב, בנתניה או בכרמיאל”.

מערכת החינוך

”יש כאן מעון מצוין עם מטפלות מסורות, ולגנים מגיעים גם ילדים מהיישובים שקד וחיננית. בית הספר היסודי האזורי של יישובי צפון השומרון נמצא מעבר לגדר של טל מנשה, ומלבד ילדי היישוב מגיעים אליו תלמידים מהיישובים הקרובים. בגיל התיכון הבנות לומדות בדרך כלל באולפניות בחדרה, בפרדס חנה ובאולפנה חדשה בחריש, ומי שבוחרת בפנימייה נוסעת לכפר פינס או למקומות אחרים. הבנים לומדים בישיבה בשדה יעקב, בישיבה חדשה בחריש או בפנימייה בכפר הרא”ה”.

 

 

קופה ראשית

”יש מכולת בשקד, מרחק של כמה דקות נסיעה. קניות 'גדולות' אפשר לערוך בחריש, במרחק של כרבע שעת נסיעה או בפרדס חנה ובחדרה, שנמצאות במרחק חצי שעת נסיעה. גדלנו בחיספין ובפרדס חנה של לפני 30 שנה, כך שהכול נמצא במרחק סביר מבחינתנו”, הם צוחקים.

וואצאפ יישובי

אחת הקבוצות הפעילות היא של תושבי השכונה הצעירה, שבה נשלחות הודעות כמו ‘למי יש כרוב’, ‘מי ראה את הבן שלי’ וגם דיונים שנוגעים לשיבוצים בגנים. הקבוצה השנייה, של נשות טל מנשה, נוגעת בכל נושא אפשרי וכמו כל קבוצת נשים עוסקת בתפילות לרפואת חולים, במתכונים, במסירת חפצים וכדומה. כל מה שאפשר לשוחח עליו בגן השעשועים”.

ציפייה

שלום ואדווה מתגוררים כיום מול השכונה ההולכת ונבנית שבה קנו את ביתם, ברביעיית מדורגים. הפרויקט בניהולה של חברת ”הרי זהב” אמור להיות מוכן בעוד כשנתיים, וכל המשפחה ממתינה למעבר בקוצר רוח. ”כשעברנו לכאן השתדרגנו בחדר נוסף והשקענו ביצירת תחושה ביתית חמימה”. כמושבניק ואיש אדמה, שלום מצפה לטפח גינה שיהיו בה פרחים ועצים משבעת המינים. ”ואולי גם לול תרנגולות, תלוי כמה אדווה תזרום”.

לדבריהם, כשכל היחידות יאוכלסו, יגיעו לטל מנשה משפחות בני גילם ובאותו שלב בחיים, ושכבות הגיל של הילדים יתעבו ויצמחו. ”יש למה לחכות”, הם מחייכים.